​

הגישה הדינמית בפסיכותרפיה היא הבסיס לעבודתי. היא הקרקע עליה אני הולכת.

בנוסף לשיחה, אני נעזרת בכלים חווייתיים ובחיבור לגוף.

הכלי המרכזי שלי לצורך זה, הוא התמקדות ולצדו מיינדפולנס, ווייס דיאלוג ותקשורת מקרבת.

מניסיוני (ובהלימה עם נטייה הולכת וגוברת בשדה הטיפול), העבודה עם שיטות השמות פוקוס על החוויה וההקשבה לגוף בתוך חדר הטיפול, מניעה תהליכים שלשיחות "רגילות" נדרש לעיתים זמן רב יותר להניע. יחד עם זאת, הבחירה אם לשוחח בלבד, או לשלב כלים אלה, תלויה בתכנים שעולים במפגש, במטופל עצמו ובמטרות הטיפוליות בכלל.

​

קצת על התמקדות

'התמקדות' (פוקוסינג) היא טכניקה שפיתח הפסיכולוג והפילוסוף יוגי'ן ג'נדלין בשנות השישים, בעקבות מחקר בן 15 שנים שערכו הוא ועמיתיו באוניברסיטת שיקאגו (בשיתוף עם אוניברסיטאות אחרות). מחקר זה ניסה להתחקות אחר הגורמים להצלחת טיפול. הקשבה להקלטות של אלפי שעות טיפול, הובילו את החוקרים למסקנה שהצלחת טיפול אינה טמונה בגישה הטיפולית של המטפל, אלא במטופל עצמו, ולא במה שהוא אומר, אלא בדרך שבה הוא אומר זאת. ג'נדלין התחקה אחר אותה הדרך, שמקופלות בה איכויות של נוכחות וקשיבות, ופיתח שיטה, אינטואיטיבית ביסודה, אשר מסייעת לכל אדם לעבור תהליך ממוקד של העמקה והיכרות עם עצמו. 

ההתמקדות מאפשרת הקשבה לתחושות שעולות מתוך התכנים שמעסיקים אותנו, ושלא תמיד אנו נותנים עליהן את הדעת. כשאנו מקשיבים להן, הן מגלות מידע עמוק בהרבה מזה שנראה על פני השטח. התהליך מתקדם בתנועה בין הממדים; הרגשי, המנטאלי והפיזי (תחושות "בטן"), תוך שימוש באסוציאציות חופשיות, דמיון, זיכרונות.

הסשן מתנהל כשיחה המונחית ע"י המטפל באמצעות שאלות והפנית תשומת לב לתחושות הסומטיות. לקריאה נוספת לחצו כאן.

​​
​

​