top of page
Search

התמקדות

Writer's picture: Sigal GoldsobelSigal Goldsobel

Updated: Nov 17, 2022

מבוא


'התמקדות' (פוקוסינג) היא טכניקה שפיתח הפסיכולוג והפילוסוף יוגי'ן ג'נדלין בשנות השישים, בעקבות מחקר בן 15 שנים שערכו הוא ועמיתיו באוניברסיטת שיקאגו. מחקר זה ניסה להתחקות אחר הגורמים להצלחת טיפול. הקשבה להקלטות של אלפי שעות טיפול, הובילו את החוקרים למסקנה שהצלחת טיפול אינה טמונה בגישה הטיפולית של המטפל, אלא במטופל עצמו, ולא במה שהוא אומר, אלא בדרך שבה הוא אומר זאת. ג'נדלין התחקה אחר אותה הדרך, שמקופלות בה איכויות של נוכחות, חיבור לתחושות הגוף והקשבה, ופיתח שיטה, אינטואיטיבית ביסודה, אשר מסייעת לכל אדם לעבור תהליך ממוקד של העמקה והיכרות עם עצמו.

ההתמקדות מאפשרת הקשבה לתחושות שעולות מתוך התכנים שמעסיקים אותנו, ושלא תמיד אנו נותנים עליהן את הדעת. כשאנו מקשיבים להן, הן מגלות מידע עמוק בהרבה מזה שנראה על פני השטח. התהליך מתקדם בתנועה בין הממדים; הרגשי, המנטאלי והפיזי (תחושות "בטן"), תוך שימוש באסוציאציות חופשיות, דמיון, זיכרונות. הסשן מתנהל כשיחה המונחית ע"י המטפל באמצעות שאלות והפניית תשומת לב לתחושות הסומטיות.

הכרות

כל מפגש עם זולתנו וכל מצב בחיינו, מלווים בתחושה פיזית ורגשית; גם כשאנחנו לא מצליחים להיזכר בשמו של אדם שהכרנו, אנחנו יכולים להרגיש את התחושה הנלווית לנוכחותו (נעימה, מלחיצה וכו). נכון הדבר גם לסיטואציות השונות בחיינו, לדילמות איתן אנחנו מתמודדים ולאפשרויות שעומדות בפנינו. היכולת להרגיש מצבים או אנשים היא כלי הישרדותי בטבע, אשר משמש חיות לזהות סכנה עוד בטרם תבוא לידי ביטוי. גם בני האדם ניחנים באותו מנגנון, המכונה לעיתים אינטואיציה, אשר בהיותו חייתי, נותן את אותותיו בגוף. אלא שברב המקרים, כשאנחנו ניצבים בפני קושי, או דילמה, אנו פונים למחשבות בחיפוש אחר תשובות, והולכים שולל אחרי אמונות, התניות ופרשנויות, אשר מרחיקות אותנו מאותן תחושות אינטואיטיביות, ומגבילות אותנו לדפוסים שגורים, אשר לעיתים מסבים לנו סבל רב.

ההתמקדות מאפשרת הקשבה לתחושות שעולות מתוך התכנים שמעסיקים אותנו ושלא תמיד אנו נותנים עליהן את הדעת. כשאנו מקשיבים להן, הן מגלות מידע עמוק בהרבה מזה שנראה על פני השטח.


תשובות חדשות לשאלות ישנות

השיח בהתמקדות אינו נותר ברמה הקוגניטיבית בלבד; התהליך מתקדם דרך תנועה בין הממדים; הפיזי הרגשי והמנטאלי, תוך שימוש באסוציאציות חופשיות, בדמיון, בזיכרונות, ושהייה עם התחושות שכל אלה מעלים בנו. החיבור בין שלושת הממדים; המנטלי, הפיזי ("תחושות בטן") והרגשי, הוא למעשה שיתוף פעולה בין חלקים שונים במוח, אשר מניב מידע שלם יותר מזה שאנו מודעים לו. למה הדבר דומה? למידע המתקבל מהחושים: אם נאטם את האוזניים או נעצום עיניים, או אפילו רק אם האף שלנו יהיה סתום, אז המידע והרושם שיתקבל מסיטואציה אותה נחווה באופן חלקי זה, יהיה לוקה בחסר. האינטגרציה בין המידע המתקבל מכל החושים, דומה לאינטגרציה בין החלקים השונים במוח, והיא שמאפשרת תמונה שלמה יותר על המציאות הפנימית שלנו. הודות לכך, אנו עשויים לקבל תשובות חדשות לשאלות אשר מלוות אותנו זמן רב ולכאלו שטרם נשאלו.


תהליך חוויתי

מבחינות מסוימות, המוח שלנו לא מבחין בין מציאות לדמיון, לזיכרון או לחלום, ומגיב רגשית בכל אחד מהמצבים: לפעמים רק מלחשוב על סיטואציה מלחיצה, עתידית (או היסטורית), אנחנו נעשים דרוכים ומתוחים. באותו אופן, אנו עשויים להיזכר במשהו משמח ולחייך, או במשהו עצוב, ולחוש כאב אפילו גדול מזה שחשנו בזמן אמת. אנחנו לא צריכים שמאורע כלשהו יקרה שוב, על מנת לחוות את הרגש שהוא מעלה בנו. אי לכך, החוויות שעוברים בתהליך ההתמקדות עצמו, הן אמתיות כמו יתר החוויות שלנו, ובדומה להן, הן עשויות לייצר מסלולי תקשורת חדשים במוח וליצור מציאות פנימית חדשה, לעיתים מתקנת.


העשרת הלקסיקון הפנימי

למה אני מתכוונת כשאני אומרת מסלולי תקשורת חדשים במוח? אביא דוגמה מניסיוני עם מילים: כאשר אני קוראת ספר, יופיעו בו לעיתים אי אילו מילים ייחודיות, שגם אם הכרתי אותן קודם, הן לא היו חלק מהלקסיקון היומיומי שלי. כפועל יוצא מכך, אני עשויה למצוא את עצמי משתמשת באחת מהן בשיחה, בספונטניות וללא הכנה מוקדמת. המילה פשוט תופיע בתור אופציה לתיאור הכוונה שלי באותו הרגע, ואני אבחר בה, במהלך שבריר שניה, בלי בכלל להיות מודעת לתהליך הבזק הזה. אחרי שהשתמשתי בה פעם אחת, יגדל הסיכוי שאשתמש בה שוב באותו הקשר. אותו תהליך קורה בקישור האסוציאטיבי והרגשי. ככל שאתנסה בחוויות בתהליכי התמקדות, כך הן יחלחלו לתוך אוצר המילים הרגשי, התגובתי, המודע והלא מודע שלי, ישפיעו על הפרשנות ועל המטענים שמלווים מצבים שונים בחיי, וירחיבו את קשת התגובות וההתנהגות שלי.

אין חכם כבעל ניסיון

להבדיל מטיפולים אחרים, התובנות שעולות במהלך ההתמקדות נובעות מתוך החוויה של המתמקד עצמו. הן נהגות במילים שלו ולכן מדויקות יותר עבורו ממילותיו של אדם אחר; מניסיונו או פרשנותו. הן מחוברות להווייתו ומשמעותיות יותר לחייו.

תנועה קדימה ללא מאמץ

"הצעדים באים מתוך הגוף.. בדיוק כמו שבמקרה של פציעה או חתך.. הוא יודע כיצד לרפא את עצמו ואיך לחבר בחזרה את הנימים", כך גם הנפש (יוג'ין ג'נדלין).

הגוף והנפש שואפים לנוע בכיוון חיובי: כאשר לא נוח לנו, אנחנו נשנה תנוחה, אפילו מתוך שינה, לתנוחה נוחה יותר. כל האיברים שלנו מתפתחים עם היכולת האינהרנטית לתפקד באופן מיטבי וכך גם הנפש. כל הדרוש להם הם תנאים הולמים.

ההתמקדות מספקת תנאים אלה; היא מתקדמת בקצב המתאים לנו, מתוך הקשבה שקטה לקולות הפנימיים שלנו, לצרכים ולרצונות. בסביבה בטוחה זו, ההגנות שלנו פחות פעילות, חומות נופלות ללא מאמץ ועולמות חבויים וחדשים מתגלים בדרכים שלא הכרנו.

משאבים נפשיים

במסעותינו אלו, אנו עשויים לפגוש במשאבים הנפשיים שלנו ובכוחות הפנימיים, אשר תורמים לתחושת הרווחה שלנו במהלך ההתמקדות ומעבר לה, בחיינו.

10 views0 comments

Recent Posts

See All

חרדה (מוכללת)

GAD (Generalized Anxiety Disorder) חרדה אשר אינה מתייחסת לגורם או למצב ספציפיים מעוררי חרדה ומכאן שמה - מוכללת היא הפרעת החרדה השכיחה...

מדיטציה / הרפיה / מיינדפולנס

https://www.youtube.com/channel/UCCP4Wby_DxtATf9IZ6mFpzA מצורף קישור לערוץ שלי ביוטיוב בו תוכלו למצוא מדיטציות בהנחייתי ברוח הקשיבות -...

Comments


© 2019 כל הזכויות שמורות לסיגל גולדסובל

bottom of page